BSD
Shkolim 17b (3)
6 Shvat, 5785 – 2/04/2025
Some short notes:
1 – Our גמרא begins to discuss the 10 מנורות and the 10 שולחנות that שלמה המלך placed in the בית המקדש he built.
These were in addition to the original מנורה ושולחן that was made by משה רבינו for the משכן.
2 – The difference of opinions if these extra 10 were used.
Some say never, some say occasionally and others say they were always used.
[If they were always used it means that every week there were 120 loaves of bread placed on these tables]
3 – Now these extra 10 were inside the היכל.
5 on each side of the original מנורה ושולחן.
The issue is that because of their size, the 10 would overflow out of their designated area as is stated in the חומש. Namely, the שולחן needs to be in the North of the היכל, and the מנורה in the South.
Additionally, they needed to be in the Western half of the היכל.
4 – Our ירושלמי גמרא is cryptic and we discussed the lengthy סוגיא on this topic in מסכת מנחות.
5 – Another topic discussed are two opinions as to the direction the שולחן ומנורה were placed. West to East or North to South. We mentioned the רמב”ם that accepts the opinion of one in regards to the מנורה and the other opinion in regards to the שולחן.
6- We touched on the topic of the מנורה on חנוכה. In the שלחן ערוך (OC 671, 7) it says that the מנורה in a Shul should be placed on the South wall. The רמ”א quotes the תרומת הדשן that we should place them in the direction of מזרח למערב. See the מגן אברהם.
Menorah at South wall in 770
In ספר המנהגים חב”ד there is a footnote wondering why we don’t place our home מנורה in the מזרח למערב direction if possible.
7- We mentioned the topic of where should the position of a רב of a Shul be. Either to the left of the ארון קודש, (when facing the ארון קודש) that would mean on the North side – צפון. Or to right of the ארון קודש, meaning on the South side – דרום.
Logic would say on the same side as the מנורה (left- צפון ) since it represents חכמה.
8- We discussed the משמרת שלום by ר’ שלום קוידנובר who writes on this topic.
Notes in Hebrew:
א-
רמב”ם פסק שהשולחן היה עומד ארכו לאורך הבית, מערב מזרח. אבל המנורה צפון דרום.
והרמ”א תרע”א מביא מתה”ד שה”ה למנורת חנוכה – מזרח מערב. ועיי”ש במג”א שכן צ”ל בבית הכנסת. ובספר המנהגים חב”ד כותב בהערות שצ”ע למה לא נהגו כן בבית אם אפשרי.
ב-
הרמב״ם (הלכות תפלה פי״א ה״ג) בונין תיבה באמצע בית הכנסת כדי שישמעו כולם בשווה. והכסף משנה שם לימד זכות על קהלות אלו, לפי מה שנתן הרמב״ם הטעם כדי שישמעו. אבל החת”ס או״ח סי׳ כ״ח מביא ראי’ מאלכסנדריא שלא שמעו את החזן ואעפ”כ הי’ הבימה באמצע. ומבאר החת״ס מסכרא, דכיון שנכו מחזיקין את הבימה שקורין עליה כקרבנות, שהיא דוגמת המזבח, מפכי כן סוככים את הבימה בערבה בסוכות כשם שהיו מקיפין את המזבח בביהמ״ק, וא״כ כשם שהמזבח היה נתון באמצע ההיכל, כן מהראוי להעמיד את הבימה באמצע ביהכנ״ס דוגמת המזבח. והאריך החת״ס ומסיק דהכלל הוא חדש אסור מן התורה בכל מקום.
וראה יהודה יעלה למהר״י אסאד זי״ע (או״ח סי׳ ג׳). כמו הר סיני שכולם היו מסביבו.
ג-
משמרת שלום (קיידנוב, סי׳ ט״ו סעי׳ ב( רבים מהגדולים והצדיקים מדקדקים לעמוד אצל ארוה״ק מצד דרום ואכוה״ק היו עומדים אצל ארוה״ק מצד צפון.
ד-
במנחת חינוך (מצוה צ״ח) מסתפק אם מה שכתבה תורה שתהיה המנורה כיכר
זהב טהור, הכוונה שתהי׳ לכל הפחות כיכר, אכל טפי מכיכר לא איכפת לן, או שמא הקפידה תורה שתהיה כיכר דוקא לא פחות ולא יותר. ומביא ראי’ מדברי רש״י ז״ל עה״ת שם ככר, לא פחות ולא יותר, הרי דאסור להוסיף על משקל המנורה. ומביא ראיה מסוגיין ומגמ׳ מנחות שהכניסו אלף כיכרות לאור עד שעמדו על כיכר, וכן מהא דהכניסו את המנורה, שהיתה יתירה דינר, שמונים פעמים כאור עד שעמדה על כיכר, הרי דיש קפידא שלא תהא יתירה על כיכר, דאל״ה למה להו לאטרוחי כולי האי שלא תהא יתירה על כיכר.