BSD

Suka 26a (2)

Elul 23, 5781. August 31, 2021

1- Our Gemara discusses the issue of one who is ill and sitting in the Sukkah is painful for him. He is not obligated to sit in the Sukkah, and his aides are פטור  as well.

2- We briefly spoke about the idea of adhering to a doctor’s orders when not well. The Gemara in BK 85a based on the verse  ורפא ירפא rules that a doctor has permission to heal people.

דתניא דבי ר’ ישמעאל אומר (שמות כא, יט) ורפא ירפא מכאן שניתן רשות לרופא לרפאות

Discussed as why we need a פסוק to tell us that when it’s logical; just as much that one needs an architect’s services to design a building since he is an expert?

Many answers on this question including Rashi (in BK) that one can argue that since ailments come from Hashem, who are we to remove it. Or that perhaps a doctor can charge. Or that one must listen to the doctor’s instruction.

3- Mentioned the opinion of some ראשונים that doctors can and should only heal external wounds. They should never attempt to heal internal sicknesses and of course any procedure that is invasive. See here from the Evan Ezra Shmos 21, 19. See here from Rabeinu Bachya.

When the sages in Baba Kama 85 stated that the words ורפא ירפא in our verse constitute permission for a physician to practice his art they said so only in connection with externally visible injuries or symptoms of diseases; internal diseases, especially mental diseases are not subject to treatment by physicians of flesh and blood. They are the sole domain of the One who provides the soul to all living creatures. Rabeinu Bachya

4- Gemara discusses sleeping and napping outside the Sukkah. We mentioned the question asked in Israel by a fellow that travelled daily by bus from Tel Aviv to Yerushalayim. Inevitably he would fall asleep. So what should he do on Sukkos when sleeping outside the Sukkah is prohibited? Should he stand?

5- Sleeping in Tefillin. We discussed the question of Rabeinu Yona in Brachos and the Ritva in our Gemara.

How can one be allowed to sleep in tefillin, even for a few seconds, when at that time he is מסיח דעת from the תפילין?

They derive from this הלכה (that napping in Tefillin) that היסח הדעת in Tefillin does not mean a constant focus and concentration of the תפילין. One does not need to do that while wearing Tefillin. Being passive, such as discussing business, would be allowed.

What it does means is that doing something contrary to the respect of the Tefillin is prohibited. Such as cracking jokes or acting frivolously. That is היסח הדעת according to the רבינו יונה והריטב”א.

That is the accepted opinion as The Alter Rebbe writes 28,1. See below.

We mentioned that others argue and require constant concentration on the תפילין.  See שאגת אריה .

6- We discussed the reason behind the  Pri Megodim’s take that although נטילת לולב  and סוכה are both מצווה שבגופו, nevertheless, Suka is more so than Lulav.

7-  We mentioned the story of the Rebbe’s Siyum on סוכה and the highly charged moment when the Rebbe spoke about מרים בת בילגה.

See here, and many links in Hebrew. Great links here in English.

כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה.

—————–

כח דין חליצת התפילין ובו י’ סעיפים:
א אסור להסיח דעתו מהתפילין א כל זמן שהן עליו ב אפילו רגע אחד קל וחומר מציץ מה ציץ שאין בו אלא אזכרה אחת אמרה תורה ג והיה על מצחו תמיד שלא יסיח דעתו ממנו תפילין שיש בהן אזכרות הרבה על אחת כמה וכמה ואינו נקרא היסח הדעת אלא כשעומד בשחוק או בקלות ראש ד (או שמטריד דעתו כל כך לצרכי הגוף ה עד שלבבו פונה מיראת שמים ו מחמת טרדתו) אבל כשעומד ביראה ומתעסק בצרכיו ז אף על פי שעוסק במלאכתו ובאומנתו ואין דעתו על התפילין ממש אין זה נקרא היסח הדעת שאם לא כן איך יכול כל אדם לילך בתפילין כל היום ומכל מקום מצוה מן המובחר שלא להסיח דעתו מהן כלל ח זולת בשעת תלמוד תורה ט ובתפילת י”ח:

א) רבה בר הונא מנחות לו, ב. רמב”ם הל’ תפילין פ”ד הי”ד.

ב) וכ”ה בסדור ד”ה אסור להסיח.

ג) שמות כח, לח.

ד) הרב רבינו יונה ברכות כג, ב. רא”ש ברכות פ”ג סי’ כח. רא”ש הלכות תפילין סי’ כא. טור סי’ מד. מ”א סי’ מד ס”ק ב. וכ”ה בסידור שם. וראה גם לקמן רס”י מד. ועי’ לקו”ש חי”ד ע’ 151 ואילך. רשימת שיעורים (שבת) ע’ רמב ואילך.

ה) כן משמע ברמב”ם הלכות תפילין פ”ד הי”ג וטור ושו”ע סי’ לח סעיף ט ע”ש במ”א ס”ק יא וס”ק יב.

ו) משמעות הרב רבינו יונה ורא”ש.

ז) רבינו יונה והרא”ש שם.

ח) ב”ח סוף סי’ מד. מ”א סי’ מד ס”ק ב.

ט) האר”י בפע”ח שער התפילין פ”י ובשער הכוונות דרושי התפילין דרוש ה. וכ”ה בסידור שם.