BSD

Shkolim 16a (2) 

Cheshvan 25  – 11/26/2024

Short notes. 

שמן המשחה

  וְאַתָּ֣ה קַח⁠־לְךָ֮ בְּשָׂמִ֣ים רֹאשׁ֒ מׇר⁠־דְּרוֹר֙ חֲמֵ֣שׁ מֵא֔וֹת וְקִנְּמׇן⁠־בֶּ֥שֶׂם מַחֲצִית֖וֹ חֲמִשִּׁ֣ים וּמָאתָ֑יִם וּקְנֵה⁠־בֹ֖שֶׂם חֲמִשִּׁ֥ים וּמָאתָֽיִם׃ וְקִדָּ֕ה חֲמֵ֥שׁ מֵא֖וֹת בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ וְשֶׁ֥מֶן זַ֖יִת הִֽין׃

And you, take choice spices,⁠ pure myrrh, five hundred,⁠ and cinnamon spice,⁠ half of it, two hundred and fifty, and cane spice, two hundred and fifty. and cassia, five hundred according to the shekel of the sanctuary, and olive oil, a hin.

1 – As mentioned last week, the שמן המשחה was also hidden together with the ארון. 

2- Our גמרא  discusses briefly how the oil became fragrant. The 4 spice mixture mentioned in the תורה was either cooked with the oil and then drained or the oil was first cooked in water (to allow the spices to absorb the water) and then the oil was poured over the cooked spices and then drained. 

[See below from a Covid-era Shiur as to the meaning of מׇר⁠־דְּרוֹר֙, pure myrrh]

Speaking of the oil being absorbed into the spices… is לחלוחית curable?…

3- Story of the fellow who boasted that a prominent Rov wrote to him ‘you are truly unique and had you lived at the time of אלישע the oil would not stop flowing’. 

This fellow took this as a complement thinking that the Rov recognizes his greatness – equaling him to אלישע. 

What the Rov actually meant that ‘had you lived at the time of אלישע the oil would not stop flowing….because there would be another פוסטע כלי…….

4 – Discussed the משיחה when anointing of a king, son of a king, Kohen Godol, son of a Kohen Godol. 

Mentioned the תוספות (Yuma 12b) that the כהנים could remove the כהן גדול from his position. The Rambam disagrees. (כלי המקדש ד, טו). 

5 – The 3 sons of יאשיהו. 

יהואחז 

 יהויקים

צדקיהו

6 – Discussed יהויכין  or יְכָנְיָה (grandson of יאשיהו)  of the famous גלות יכניה when the elites of ירושלים were exiled. 

אֲשֶׁר הָגְלָה מִירוּשָׁלַיִם עִם הַגֹּלָה אֲשֶׁר הָגְלְתָה עִם יְכָנְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה אֲשֶׁר הֶגְלָה נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל.

As the it says: החרש והמסגר were exiled – meaning the תלמידי חכמים who prepared בבל as a מקום תורה for the larger exile that occurred years later when the בית המקדש was destroyed. 

7- Discussed the tragic story of  יהויכין whom the Rambam (תשובה ז,ז) regards as the ultimate symbol of a בעל תשובה. 

גדולה תשובה שמקרבת את האדם לשכינה, שנאמר ״שובה ישראל עד י״י אלהיך״ (הושע י״ד:ב׳), ונאמר ״לא שבתםא עדי נאם י״י״ (עמוס ד׳:ו׳), ונאמר ״אם תשוב ישראל נאם י״י אלי תשוב״ (ירמיהו ד׳:א׳), כלומר אם תחזור בתשובה בי תדבק:

התשובה מקרבת את הרחוקים. אמש היה זה שנוי לפני המקום, משוקץ ומרוחק ותועבה, והיום הוא אהוב ונחמד, קרוב וידיד. וכן אתה מוצא שבלשון שהקב״ה מרחק את החטאיםג, בה מקרב את השבים, בין יחיד בין רבים, שנאמר ״והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי״ (הושע ב׳:א׳). ונאמר ביכניה ברשעותו ״כתבוד את האיש הזה ערירי גבר לא יצלח בימיו״ וגמ׳ (ירמיהו כ״ב:ל׳), ״אם יהיה כניהו בן יהויקים מלך יהודה חותם על יד ימיני״ וגמ׳ (ירמיהו כ״ב:כ״ד), וכיון ששב בגלותו נאמר בזרובבל בנו ״ביום ההוא נאם י״י צבאות אקחך זרובבל בן שאלתיאל עבדי נאם י״י ושמתיך כחותם״ (חגי ב׳:כ״ג):

Teshuvah is great for it draws a man close to the Shechinah as [Hoshea 14:2] states: “Return, O Israel, to God, your Lord;” [Amos 4:6] states: “`You have not returned to Me,’ declares God;” and [Jeremiah 4:1] states: “`If, you will return, O Israel,’ declares God, `You will return to Me.'” Implied is that if you will return in Teshuvah, you will cling to Me.

Teshuvah brings near those who were far removed. Previously, this person was hated by God, disgusting, far removed, and abominable. Now, he is beloved and desirable, close, and dear.

Similarly, we find God employs the same expression with which He separates [Himself] from the sinners to draw close those who repent. [Hoshea 2:1] states: “Instead of saying to you: `You are not My nation,’ He will tell you: `You are the children of the living God.’”

[Also, Jeremiah] speaks of יכניה while he was wicked [with the expression (22:30)]: “Write down this man as childless, a man who shall never prosper in his days,” and [22:24]: “Would יכניה , the son of Yehoyakim, king of Judah, be the signet ring on My right hand, I would tear him off.” However, after he repented when in exile, [Chaggai 2:23] said concerning Zerubavel, his son: “‘On that day,’ declares the God of Hosts, `I will take you, Zerubavel, the son of Shaltiel, My servant,’ declares God, `and I will place you as a signet ring.'”

8 – Mentioned a previous Shiur (Ketores Shiur – 25 of Iyar, 5780.  05/29/2020) about the opinions on what מר דרור means.

• Mor was used to make the שמן המשחה and the קטורת. Now what is Mor? 
• Rambam says it was musk oil. 
• The גמרא in Brochos (43a) discusses ‘Musek’ – מּוּשְׁק , a type of pleasantly smelling powder and oil. The Brocho one says over it is בורא מיני בשמים. This Musek or musk comes from either a kosher or a non-kosher animal.

Musk deer

● Ravad- Inconceivable that a product from a non kosher animal was used in the Ketores.
● Ravad- Mor is a plant based spice. As proof he quotes the Pasuk באתי לגני אחותי כלה. It then continues ‘I collected Mor for you’.
● The verb used here to collect, אריתי, is associated with the collection of fruits or vegetables. Not a collection from the blood or gland of an animal.
● Thus Mor means Myrrh.
5- מה הוא מור?

Myrrh or Musk
רמב”ם וראב”ד. כלי המקדש א, ג.

https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4110&st=&pgnum=345

Thanks to Reb Yisrolik Motchkin for this last reference.

באתי לגני. שה”ש ה.
ארוה כל עוברי דרך. מלא ואורה וסלו.
—————————-

BSD
Shkolim 15b (3) – 16a
Cheshvan 18, 5785 – 11/19/2024

1- Last week we discussed the 3 opinions as to the current whereabouts of the ארון. Our גמרא continues with 2 opinions as to how many ארונות there were.

One or two? 

תַּנֵּי. רִבִּי יְהוּדָה בֶּן לָקִישׁ אָמַר. שְׁנֵי אֲרוֹנוֹת הָיוּ מְהַלְּכִין עִם יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר. אֶחָד שֶׁהָיְתָה הַתּוֹרָה נְתוּנָה בְתוֹכוֹ. וְאֶחָד שֶׁהָיוּ שִׁבְרֵי הַלּוּחוֹת נְתוּנִין בְתוֹכוֹ. זֶה שֶׁהָיְתָה הַתּוֹרָה נְתוּנָה בְתוֹכוֹ הָיָה מוּנַח בְּאֹהֵל מוֹעֵד. הָדָא הִיא דִכְתִיב וַאֲרוֹן בְּרִית י״י וּמֹשֶׁה לֹא מָשׁוּ מִקֶּרֶב הַמַּחֲנֶה. זֶה שֶׁהָיוּ שִׁבְרֵי הַלּוּחוֹת בְתוֹכוֹ הָיָה נִכְנַס וְיוֹצֵא עִמָּהֶן וּפְעָמִים הוּא מַתְרֶה עִמָּהֶן. וְרַבָּנִן אָמְרֵי. אָרוֹן אֶחָד הָיָה וּפַעַם אַחַת יָצָא בִימֵי עֵלִי וְנִשְׁבָּה.

It was stated: “Rebbi Jehudah ben Laqish says, two arks were travelling with Israel in the desert; one in which the Torah was deposited and one in which the broken pieces of the tablets were deposited. The one in which the Torah was deposited was put into the Tent of Meeting; that is what is written: Moses and the Ark of the Eternal’s covenant did not move from the camp. The one in which the broken pieces of the tablets were deposited was going out and coming in with them. But the Rabbis say, it was only one ark, and once it went out in the days of Eli and was taken prisoner.

Hiding the ארון and 4 other items

2- The גמרא continues to discuss King יֹאשִׁיָּהוּ was the one that actually hid the ארון in the subterranean chamber under the בית המקדש. Together with the ארון  , four other items were hidden.

What prompted יֹאשִׁיָּהוּ to hide these holy items was the story of the ספר תורה they found hidden in the בית המקדש and when opened it ‘happened’ to be the פרשה of the תוכחה.

דברים כח (לו) יוֹלֵ֨ךְ יְהֹוָ֜ה אֹתְךָ֗ וְאֶֽת⁠־מַלְכְּךָ֙ אֲשֶׁ֣ר תָּקִ֣ים עָלֶ֔יךָ אֶל⁠־גּ֕וֹי אֲשֶׁ֥ר לֹא⁠־יָדַ֖עְתָּ אַתָּ֣ה וַאֲבֹתֶ֑יךָ וְעָבַ֥דְתָּ שָּׁ֛ם אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עֵ֥ץ וָאָֽבֶן׃

The jar with the מן. the bottle of שמן המשחה, Aaron’s staff with its almonds and flowers, and the chest which the Philistines returned as a reparation

Toy for illustration

ברכה on the מן

3 – Speaking of the מן we diverged to discuss the ברכה made on the מן.

In an early volume of לקוטי שיחות the Rebbe added an interesting footnote. Vol 4, 1035.

Briefly, the רמ״ע of Fano (and here) states that when Moshiach will arrive, אדם הראשון will eat from the jar of the מן that was hidden. ‘And he will make a Brocho המוציא לחם מן השמים!

[We spoke a bit about Reb Menachem Azaria of Fano]

The ספר חסידים has a slightly different version – הנותן לחם מן השמים.

4- We mentioned that others say that no ברכה was made at all.
One reason, as per Reb Aharon Levin הי״ד the Rov of רישא – (Nat Lewin’s grandfather –here): The idea behind a ברכה is that ‘one may not eat/enjoy from עולם הזה unless he asks permission – the Brocho’. ברכות לה  However, the מן was not from עולם הזה at all. It came from עולם הבא!

The Reisha Rav 

ברכת אהרן (לרבי אהרן לעווין הי”ד, אבד”ק רישא. ברכות פ”א מאמר פה’)

Did the מן ‘grow’ from the ground

5- We concluded with the fascinating idea of the ספורנו. The מן, he says, although it came מן השמים, when it landed on the ground it ‘fused with the earth’. It received the ‘final touch’ by absorbing from the earth – not unlike everything else that grows from the ground.
Therefore, the ספורנו concludes, if one would pick up the מן from the ground on שבת he would be חייב for מלאכת תולש.

יצאו מן העם – מן המחנה אל מקום רחוק, חושבים למצוא ממנו שם, כי לא נאמנה את אל רוחם.
ללקט – וזה היה חלול שבת בלי ספק אם היו מלקטים הדבר ממקום גדולו, כאמרם זכרונם לברכה ״האי מאן דתלש כשותא מהזמי והיגי מחייב משום עוקר {דבר מגדולו}״ (שבת ק״ז:).

Based on the ספורנו one can say that the מן was, after it landed on the ground and absorbed the ‘earthliness’ the ברכה would be המוציא לחם מן הארץ.

בספר בני יששכר (מאמרי השבתות מאמר ג’ – ברכת שבת) כתב שאכלו את המן בלא שבירכו בתחילה עליו, וז”ל: והנה דכירנא כשהייתי מסתופף בצל קדשו של כבוד מחותני הרב הקדוש מהרצ”ה מזידיטשוב זצוק”ל, נפל מילתא בפומיה לחקור האיך היה ברכת המן, ואני הייתי משיב שמצאתי כך להרמ”ע דלעתיד יברכו המוציא לחם מן השמים, ונפל ויכוח בדבר בין החברים, נענה אחד מן החברים הלא הוא הרב המקובל מו”ה ישראל דוב זלה”ה, אשר כמדומה לא בירכו ברכה על המן כל עיקר כיון שהוא לחם אבירים נבלע באיברים (כדאיתא ביומא [עה:] דאמרינן שם, שכתוב על המן בספר תהלים [עח’ כה’]: לחם אבירים אכל איש וגו’. לחם שמלאכי השרת אוכלין אותו וכו’, וכי מלאכי השרת אוכלין לחם וכו’? אלא מה הפירוש ‘לחם אבירים’? לחם שנבלע במאתים וארבעים ושמונה אברים, דהיינו ש’אבירים’ מלשון אברים וכך היה נקרא המן שנבלע כולו באברים של הגוף, ע”ש. וכך הוא להדיא בספר ‘בלחם הקלוקל’, – עי’ רש”י במדבר כא’ ה’) שלא היה בו בירור, כי כל עיקר הברכה לברר ניצוצין ולהפרידם מן הפסולת, ובמן לא היה פסולת, ונהניתי מאד כי לדעתי הדברים קרובים אל האמת, ובסוף הדברים כתב: ולפי”ז יש לפרש ג”כ (בדרך אפשר) הגם שלא היו מברכין על המן במדבר בימות החול, אבל בשבת להיות דהאכילה היא בקדש וכו’, הוצרכו לברכה, זה הכונה לפי”ז ויקדש אותו קדשו בברכה, (זהו בדרך אפשר), ע”ש.

More on this topic here.

BSD
Shkolim 15b (2)
Cheshvan 11, 5785. 11/12/2024

A few short notes.
השתחווה בבית המקדש.
השתחויות – 13 או 14.
ביחוד – בבירור- היום יום – יחידות.
מקום גניזת הארון. לקו”ש כא
השביל ב770….

1 – Our משנה states that when entering the בית המקדש through any of the 13 gates one would do a full השתחווה.
We mentioned the גמרא in שבועות טז, ב that explains the difference between קידה, כריעה and השתחואה.

The Sages taught:

The term Kidda indicates falling upon one’s face, and so the verse states: “Then Bathsheba bowed [vatikkod] with her face to the ground” (I Kings 1:31).

Keria means descending upon one’s knees, and so the verse states with regard to Solomon: “He rose from before the altar of the Lord, from kneeling [mikero’a] upon his knees” (I Kings 8:54).

Hishtaḥava’a, this is prostrating oneself while spreading one’s arms and legs in total submission, and so the verse states that Jacob asked, in response to Joseph’s relating of his dream: “Shall I and your mother and your brothers indeed come to bow down [lehishtaḥavot] to you to the ground” (Genesis 37:10), i.e., spread out completely on the ground.

2 – The משנה continues that the family of Rabban Gamliel and of Rebbi חנינה the סגן הכהנים would add a fourteenth time. Not at a gate but right in the עזרה. Where exactly?

In front of the room known as the wood storage – דיר העצים, since they had a tradition from their forefathers that the ארון was hidden under the floor of that chamber.

How did they know? It happened that a Cohen was working in the דיר העצים when he saw that a floor tile was different from the others. [He realized that that is where the ארון was hidden] He went to tell it to a another כהן but did not finish speaking before he passed away; then they knew with certainty the the Ark was hidden there.

שֶׁל בֵּית רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְשֶׁל בֵּית רַבִּי חֲנַנְיָה סְגַן הַכֹּהֲנִים הָיוּ מִשְׁתַּחֲוִים בְּאַרְבַּע עֶשְׂרֵה. וְהֵיכָן הָיְתָה יְתֵרָה כְּנֶגֶד דִּיר הָעֵצִים שֶׁכֵּן מָסוֹרֶת בְּיָדָן מֵאֲבוֹתֵיהֶן שֶׁשָּׁם הָאָרוֹן גָּנוּז. מַעֲשֶׂה בְּכֹהֵן אֶחָד שֶׁהָיָה מִתְעַסֵּק וְרָאָה הָרִיצְפָּה שֶׁהִיא מְשׁוּנָּה מֵחֲבֵרוֹתֶיהָ. בָּא וְאָמַר לַחֲיבֵרוֹ. לֹא הִסְפִּיק לִגְמֹר אֶת הַדָּבָר עַד שֶׁיָּצְתָה נִשְׁמָתוֹ, וְיָדְעוּ בְיִיחוּד שֶׁשָּׁם הָאָרוֹן גָּנוּז.

3 – We mentioned that the Hebrew word for ‘certainty/clarity’ (for the location of the ארון) in the משנה is ביחוד  – b’yichud.

In היום יום of י’ אלול, when explaining one of the definitions of יחידות by a Rebbe,  our משנה is mentioned – יחידות means ‘clearly’. To clarify one’s own status

גדולי זקני חסידי רבינו הזקן היו אומרים, אשר “יחידות” פירושו: קלאר, אפגעשטעלט, פאראיינציגט – מקור ג’ פירושים אלו הוא בדברי רבותינו זכרונם לברכה: שקלים פרק ו’ משנה ב’, יבמות ס”ב. א, בראשית רבה פרק כ
זאת אומרת כי ענין היחידות הוא לברר את מצבו, ולקבוע אופן עבודתו בסור מרע ולקרב את המדות הטובות, ולהתקשר בהתאחדות גמורה ולמסור עצמו, איבערגעבען זיך מיט אלע רצונות.

Translation: Great elders of the Alter Rebbe’s chassidim used to say that yechidus (private audience with the Rebbe) means: “clear,” “designated,” “united.” The sources of these three interpretations are in Shekalim 6:2, Yevamot 62a, and Bereishit Raba 20.

This means that the idea of Yechidus is:
1- To clarify one’s own status; 2- To designate a mode of avoda for him in “turning away from evil” and in the acquisition of fine character traits;3- And that he should bind himself in total oneness, and utterly dedicate himself with all his desires.

4 – The גמרא starts with the 3 opinions as to the whereabouts of the ארון at or before the חורבן בית המקדש.
1- It was exiled to בבל – and never returned.
2- It was hidden under the קודש הקדשים.
3- It was hidden under the דיר העצים.

5 – We spoke about the שיחה of the Rebbe in regards to the subterranean tunnels where the ארון was hidden. (#2 or #3 above) based on the phrasing of the Rambam. בית הבחירה 4, 1.
לקוטי שיחות כא, 156

א) אבן היתה בקודש הקדשים במערבו, ועליה היה הארון מונח, לפניוא צנצנת המן ומטה אהרן. ובעת שבנה שלמה את הבית וידע שסופו ליחרב, בנה מקום לגנוז בו הארון למטה במטמוניות עמוקות ועקלקלות, ויאשיהו המלך ציוה וגנזו במקום שבנה שלמה, שנאמר ״ויאמר ללוים המבינים לכל ישראל הקדושים לי״י תנו את ארון הקודש בבית אשר בנה שלמה בן דויד מלך ישראל אין לכם משא בכתף עתה עבדו את י״י אלהיכם״:

The Ark was placed on a stone in the western portion of the קודש הקדשים.⁠ The vial of manna and Aharon’s staff were placed before it.
When Solomon built the Temple, he was aware that it would ultimately be destroyed. [Therefore,]⁠ he constructed a chamber, in which the ark could be entombed below [the Temple building] in deep, maze-like vaults.

King Josiah commanded that [the Ark] be entombed in the chamber built by Solomon, as it is said : “And he said to the Levites who would teach wisdom to all of Israel: ‘Place the Holy Ark in the chamber built by Solomon, the son of David, King of Israel. You will no [longer] carry it on your shoulders. Now, serve the Lord, your God.’

The Rebbe’s point in short – the subterranean chamber, built by שלמה המלך, to hide the ארון was not just a random location/refuge for the ארון. Rather it is the proper location for the ארון for the time of גלות.

In other words – just as when there is a בית המקדש, the proper location for the ארון is in the קודש הקדשים, for the time of גלות, the designated place for the ארון is in the subterranean chambers built originally by שלמה המלך for that particular era.
So in a sense, even at the time of בית שני there was indeed an ארון in the בית המקדש.
For despite it not being seen in the קודש הקדשים, it was in the place it was meant to be – in subterranean chamber.

See the Sicha for the full idea behind this explanation.

6 – Half in jest….. we concluded on note #2 above about the descendants of רבן גמליאל and רַבִּי חֲנַנְיָה סְגַן הַכֹּהֲנִים that would pause at the front of the דיר העצים and do a full extra השתחווה.

What follows is not meant to be a position on the topic. Just an idea.

All the other כהנים and visitors would not perform this extra השתחואה. Why? Because they didn’t have this family tradition that the ארון was hidden in the דיר העצים.

They believed that it was either exiled to בבל or it was under the קודש הקדשים. 

So, imagine hundreds of people walking daily by the דיר העצים and observing that only a few that would ‘block the traffic’ by falling on the floor and performing an extra השתחווה.

It seems that this contrarian מנהג was tolerated by all! No one shouted at them:
‘Move on. Get lost with your beliefs – you are in the minority’.

Should this attitude of tolerance also apply to the ones that believe that the Rebbe walks into 770 daily and thus feel that they need to make a שביל…….?

ומסיימין בטוב….

BSD

Shkolim 15a (2)- 15b
Cheshvan 4, 5785. 11/05/2024

A few short notes.

1- Our גמרא tells an interesting and powerful story which is the basis for a wide and complex topic in הלכה.
Namely – What are the priorities of giving צדקה? What cause comes first?

רִבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָה ורִבִּי הוֹשַׁעְיָה הֲווּן מְטַייְלִין בְּאִילֵּין כְּנִישְׁתָּא דְּלוֹד. אָמַר רִבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָה לְרִבִּי הוֹשַׁעְיָה. כַּמָּה מָמוֹן שִׁיקְּעוּ אֲבוֹתַיי כָאן. אָמַר לֵיהּ. כַּמָּה נְפָשׁוֹת שִׁיקְּעוּ אֲבוֹתֶיךָ כָאן. לָא הֲווָה אִית בְּנֵי נַשׁ דְּיִלְעוּן בְּאוּרַיְתָא.

Rebbi Ḥama bar Ḥanina and Rebbi Hoshaiah were strolling through the synagogue of Lod. Rebbi Ḥama bar Ḥanina said to Rebbi Hoshaiah: See how much money my forefathers invested in this Shul!

The Great Synagogue in Dohany Street, Budapest, Hungary. 

He answered him: How many souls did your forefathers ‘bury’ here? Why didn’t he support תלמידי חכמים? Was there no one in Lod who wanted to study Torah but lacked the funds?

From the above it is obvious that donating for Torah learning stands above donating to a Shul.

2- We mentioned, if say, a Rov receives a million dollar donation to grant to charities of his city at his discretion.

He has a slew of מוסדות and needy cases in his city that can use this צדקה.

• A – A child that has not been accepted to the תלמוד תורה simply because his family cannot afford the tuition.
• B – The local soup kitchen.
• C – Repair the HVAC in the Shul.
• D – Medical emergency not covered by insurance.

What comes first?

The שלחן ערוך is quite clear on the priorities of the above 4. YOD 249, 16

A and D, then C followed by B.

(Obviously פיקוח נפש it takes priority before all)

As mentioned above, this is a wide topic and we will BL”N continue to discuss it.

3 – We spoke about a fascinating Midrash Pesikta. Chapter 6.

When שלמה המלך finished building the בית המקדש it says that ‘he brought into the בית המקדש all the treasures of his father דוד’.

It seems to point out that no money from דוד המלך’s treasures was used for the construction.

The obvious question is: Why didn’t he use the assets of his father to build the בית המקדש?

Answer:

One opinion praises דוד המלך. It was דוד המלך himself that requested that his money not be used for the בנין בית המקדש. His reasoning was that what he owned was collected as loot when he destroyed the בית עבודה זרה in his battles.

Being that he saw בנבואה that one day the בית המקדש will be destroyed, he feared that the עובדי עבודה זרה (whose houses of worship he demolished) would claim that ‘our gods were awakened generation after they were attacked and took revenge on the house that was built from their temples’. So דוד המלך prayed that שלמה המלך would not use any of his money for the construction of the בית המקדש. Thus, only when the building was completed did  שלמה המלך bring his fathers wealth into the בית המקדש .

Another opinion is that a few years prior to his passing there was a hunger in ארץ ישראל. Now דוד המלך had collected a fund for the purpose of the בית המקדש . What he should have done was to use this fund to feed the people that were starving.
So הקב”ה told him ‘my children are starving to death and you are hoarding money for the בנין בית המקדש? This money should have been spent to feed the hungry. The end will be that your son שלמה will not use any of your money from your fund’.
So שלמה המלך waited until the בית המקדש was completed and only then did he donate his father’s fund to the operation בית המקדש.

ותשלם כל המלאכה ויבא שלמה את קדשי דוד אביו.
ולמה צריך להם?

יש דורשין לשבח יש דורשין לגנאי.
דרוש לשבח דוד ביקש על הדבר אמר לו רבון העולמים צופה אני בנבואתי שסוף בית המקדש עתיד ליחרב וכל מה שהפרשתי [הוא] מבתי עכו״ם שהייתי מחריב שלא יהיו האומות העולם אומרים מה דוד סבור החריב בית אלהינו ועשה בית לאלהים נינערו אלהינו וגבו נקמתם והחריבו בית אלהים לכך נתפלל שלא יצטרך להם שלמה.
ומי שדורש לגנאי שבא הרעב בימי דוד שלש שנים והיה לדוד כמה תסבריות צבורין כסף וזהב מה שהיה מתקן לבניין בית המקדש והיה צריך להוציאו להחיות את הנפשות ולא עשה כן אמר לו האלהים בניי מתים ברעב ואתה צובר ממון לבנות בו בניין? לא היית צריך אלא להחיות בו נפשות! לא עשית כן’ חייך אין שלמה נצרך ליטול הימנו כלום ויבא [שלמה וגו׳ נתן באצרות בית ה׳] שלמה המלאכה ולא היה צריך שלמה ותשלם כל המלאכה.

4 – We mentioned the ספר חסידים תתרלט who, after quoting the story of our גמרא, concludes that the primary צדקה should go toward supporting ‘real learners’.

‘Not the impostors who don’t study properly…all they do is peek into some ספרים to be able to ask questions to show off their supposed  ‘knowledge’ of the entire Shas….’

רבי אבין עבדון ליה תרעא לסדרא רבא נחית רבי מני לגביה אמר חמית מה דעבדת אמר ליה וישכח ישראל עושהו ויבן היכלות מי לא הוו בני אנשא דלעין באוריתא.
הרי מי שיש לו ממון לא יאמר אעשה בית הכנסת ובית המדרש, אלא יתן לצדיקים שיעסקו בתורה. ולא לאותם שגורסים קושיות ותירוצים כדי שיהו העולם סבורים שיודע כל התלמוד ולא עסקו בתלמוד אלא ראו קושיות ותירוצים וגרסום להראות חריפותם. אלא יתן ליראי ה׳ הלומדים לקיים המצות.
ומי שקרוביו צדיקים ועניים ואינו נותן להם ונותן לאחרים שאינם כל כך טובים דומה למי שמשלם למי שאינו חייב באחריותם ואינו משלם למי שחייב באחריותם כי לקרוביו הטובים חייב שנאמר וחי אחיך עמך: