BS”D

Shkolim 4b

Teves 14, 5784. December 26, 2023

1 – The גמרא concludes with a source for the opinion of ריש לקיש that no donation for the בית המקדש in whatever form may ever be accepted from a גוי.

וַיֹּאמֶר לָהֶם זְרֻבָּבֶל וְיֵשׁוּעַ וּשְׁאָר רָאשֵׁי הָאָבוֹת לְיִשְׂרָאֵל לֹא לָכֶם וָלָנוּ לִבְנוֹת בַּיִת לֵאלֹהֵינוּ כִּי אֲנַחְנוּ יַחַד נִבְנֶה לַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר צִוָּנוּ הַמֶּלֶךְ כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרָס.

2 – We discussed the topic of accepting צדקה from a גוי.
Here are the places in Shulchan Aruch where it seems quite clear that it is prohibited.

רנט ד
and:
רנד א ב

There are of course solid sources that allow it under certain circumstances.

We mentioned the famous חסיד of the צמח צדק, Reb Eliyaho Yosef Rivlin, who authored a ספר that is considered the basis for all discussions on this topic.

See story in סיפורי חסידים, זוין ע’ 456ץ

Starts here in his אוהלי יוסף  ספר.

3 – We continued with the קלבון.

Basically, there are two reason for adding this extra small amount.
According to Reb Meir it is מדאורייתא, since משה רבינו was shown a מטבע של אש one needs to be certain that his מחצית השקל is a full half of a שקל.

When a שקל is minted there is a chance that the weight of the metal is not a full שקלs worth of silver. Ditto for a half a שקל. Thus, one needs to add a קלבון, another small coin that is a 1/12 of a מחצית השקל.

On the other hand, the opinion of the חכמים is that the reason for the קלבון is a fee for the transaction. It is paid to either the שולחני or the גזבר of הקדש for exchanging a full שקל for two halves.

4 – We returned back to the topic of the כותים and the expression of the גמרא in Chulin 6a that they were declared as “non-Jews”. See Shiur Shkolim 3b (3) – Chanukah – 12/12/23.

The Chasam Sofer takes issue with this idea of proclaiming someone as a גוי!

Now, as per the שולחן ערוך, this proclamation was only לחומרא, meaning that after the proclamation if a כותי touches wine we considered this wine as if a גוי touched it. That’s לחומרא.

However, לקולא, we still consider them יהודים. So say, for example, if a woman, after the proclamation accepted קידושין from a כותי, she would require a גט.

However, according to the Rambam, the כותים are considered גויים ממש, even לקולא. The obvious question is where do the חכמים get this power to change the religious status of a person.

See here the Tosfos Yom Tov (7, 4) who also asks this question.

[Parenthetically we asked why he doesn’t mention the גמרא about the עשרת השבטים where a similar edict was issued, Yevamos 17a].

5 – The Chasam Sofer answers that the source for this authority come from our גמרא on 3a.
The גמרא there brings as a source for הפקר בית דין הפקר a פסוק.
וְכֹל אֲשֶׁר לֹא יָבוֹא לִשְׁלֹשֶׁת הַיָּמִים כַּעֲצַת הַשָּׂרִים וְהַזְּקֵנִים יָחֳרַם כָּל רְכוּשׁוֹ.
That means that בית דין can impound private assets.
The end of the פסוק is even more powerful:
וְהוּא יִבָּדֵל מִקְּהַל הַגּוֹלָה.
‘And he will be ousted from כלל ישראל’.
This means, as per the Chasam Sofer, that בית דין can actually pronounce an individual or community as non Jewish!

6 – We concluded by going back to the topic of why רבי didn’t create a מסכת חנוכה.

We mentioned the עדות ביהוסף and his original idea that מגילת תענית is actually מסכת חנוכה and there was no need for רבי to rewrite it.

He offers another reason based on the story of the destruction of the community in Alexandria which we encountered in Suka 51b.
The Yerushalmi adds to the story as to what caused King Tarchinus (In Sukkah it is Alexander the Great) to annihilate this thriving community.

Ancient Synagogue of Alexandria

In short: King Tarchinus’s son was born on Tisha B’Ov and passed away on Chanukah.  Someone informed the king that upon his son’s birth Jews were in mourning and upon his death they celebrated!

This caused the king to annihilate the community of Alexandria.
Thus, Chanukah was practiced under the radar.

Alexander kneeling before Shimon Hatzadik – Yuma, 69a

Accordingly רבי didn’t want to publicize חנוכה by creating a separate מסכת!

Here is the Yerushalmi :
תַּנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי: בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת הוּזְהָרוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא לָשׁוּב אֶרֶץ מִצְרַיִם, {שֶׁנֶּאֱמַר:}ג כִּי אֲשֶׁר רְאִיתֶם אֶת מִצְרַיִם הַיּוֹם לֹא תוֹסִיפוּ לִרְאוֹתָם עוֹד עַד עוֹלָם, וַי״י אָמַר לָכֶם לֹא תוֹסִיפוּן לָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה עוֹד, וֶהֱשִׁיבְךָ י״י מִצְרַיִם בָּאֳנִיּוֹת. וּבִשְׁלָשְׁתָּן חָזְרוּ וּבִשְׁלָשְׁתָּן נָפְלוּ: אַחַת בִּמֵי סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר, {שֶׁנֶּאֱמַר:}ד הוֹי הַיֹּרְדִים מִצְרַיִם לְעֶזְרָה, מַה כְתִיב בַּתְרֵיהּ: וּמִצְרַיִם אָדָם וְלֹא אֵל וְסוּסֵיהֶם בָּשָׂר וגו׳. וְאַחַת בִּימֵי יוֹחָנָן בֶּן קָרֵחַ, וְהָיְתָה הַחֶרֶב אֲשֶׁר אַתֶּם יְרֵיאִים מִמֶּנָּה שָׁם תַּשִּׂיג אֶתְכֶם וגו׳. וְאַחַת בִּימֵי טְרוֹגְייָנוּס הָרָשָׁע*.
(ו) נוֹלַד לוֹ בֶן בְתִשְׁעָה בְאַב וְהָיוּ מִתְעַנִּין. מֵת בִּתּוֹ בַחֲנוכָּה וְהִדְלִיקוּ נֵירוֹת. שָׁלְחָה אִשְׁתּוֹ וְאָמְרָה לוֹ: עַד שֶׁאַתְּ מְכַבֵּשׁ אֶת הַבַּרְבָּרִיִּים, בוֹא וּכְבִישׁ אֶת הַיְּהוּדִים שֶׁמָּרְדוּ בָךְ. חָשֵׁב מֵיתֵי לַעֲשָׂרָה יוֹמִין וַאֲתָא לַחֲמִשָּׁה. אֲתַא וָאַשְׁכַּחוֹן עֲסִיקִין {בְּאוֹרַייְתָא בִּפְסוּקָא}ה יִשָּׂא י״י עָלֶיךָ גּוֹי מֵרָחֹק מִקְצֵה הָאָרֶץ וגו׳. אֲמַר לוֹן: מַה הֲוִיתוֹן עֲסִיקִין. אָמְרוֹן לֵיהּ: הָכֵין וָכֵן. אֲמַר לוֹן: הַהוּא גַבְרָא הוּא דַחֲשַׁב מֵיתֵי לַעֲשָׂרָה יוֹמִין וַאֲתָא לַחֲמִשָּׁה. וְהִקִּיפָן לִיגְיוֹנוֹת וְהָרְגָן. אֲמַר לִנְשֵׁיהֶן: נִשְׁמָעוֹת אַתֶּם לְלִיגְיוֹנוֹתַיי וְאֵין אֲנִי הוֹרֵג אֶתְכֶם. אָמְרוֹן לֵיהּ: מַה דְעַבְדַּת בָּאֲרַעִייָא עֲבִיד בְּעִילִייָא. וְעִירֵב דָּמָן בְּדָמָן וְהָלַךְ הַדָּם בַּיָּם עַד קִיפְּרוֹס. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִגְדְּעָה קֶרֶן יִשְׂרָאֵל וְעוֹד אֵינָהּ עֲתִידָה לַחְזוֹר לִמְקוֹמָהּ עַד שֶׁיָּבוֹא בֶּן דָּוִד.

*Perhaps Trajan, Taanis 18b, and Jastrow

 

BS”D

Shkolim 4a

Teves 7, 5784. December 19, 2023

1- We continued with the topic of the Kusim if  כותים גירי אמת או גירי אריות

Pointed out that our גמרא (as opposed to the many places in בבלי) has the names of the תנאים, that argued if the Kusim are real גרים or not, as רבי שמעון בן גמליאל and his son רבי יהודה.

2 – We began the topic of accepting donations from גויים for the בית המקדש. This will lead us into the הלכות of accepting צדקה from גויים.

3 – The opposing opinions of רבי יוחנן and ריש לקיש if גויים can participate in the building and upkeep of the בית המקדש.

ריש לקיש is very stringent and not allowing any participation at all.

רבי יוחנן allows accepting after the building is complete and then only items that are not distinctive דבר המסויים. That means any donation that cannot be identified once it’s accepted.

As an example to a distinctive item the גמרא suggests the  כליא עורב

“היכי דמי דבר המסויים? אמר רב יוסף: כגון אמה כליא עורב”  , ערכין, ו ע”א.

4 – The גמרא quotes the משנה in ערכין if a גוי can pledge an ערך or נדבה.

An ערך is a type of pledge that one offers the ‘value’ of a person, as specified in פרשת בחוקתי . The proceeds go to בדק הבית.

For example – 50 Shekel for a male from the age of 20 to 60 and 30 Shekel for a female.

On the other hand a נדבה is any amount pledged by a donor.

5 –  Now we know that a boy becomes Bar Mitzvah at 13 and a girl at 12.

This means that they are not obligated to perform מצוות until that age.

The exception to this rule are the laws of נדרים, as the גמרא elaborates (45b נדה) that a boy (if he knows what he is doing) can make a valid נדר starting at the age of 12 and a girl from the age of 11.

The גמרא says the reason to the above is that a girl matures in intelligence quicker than a  boy  –   בינה יתירה ניתנה באישה יותר מבאיש.

6 – In 1922 the Rebbe (IK 1, 5) asked the Rogatchover as to why the Rambam offers a totally different reason as to why a girl can begin to make a נדר earlier in life than a boy.

“Women (usually) have shorter lives than men!”

ושני הנקבה לעונת נדרים פחות משני הזכר להיות חייהן קצרים מחיי האיש ברוב:

We do not have the response of the Rogatchover to the Rebbe.

7 – In modern times the opposite is true. The life expectancy of women is longer than of males.

We mentioned that from our סדרה, פרשת ויגש, we see quite clearly that in Biblical times a group of men all outlived their wives who were also their brother’s twin sisters!

As Rashi writes that according to one opinion all the שבטים had a twin sister.

And yet, when they came to travel down to מצרים, none of the the sisters were alive!

וכל בנותיו – ר׳ יהודה אומר: אחיות תאמות נולדו עם כל שבט ושבט, ונשאום

ולדברי האומר (בראשית רבה פ״ד:כ״א): תאומות נולדו עם השבטים, צריכין אנו לומר שמתו לפני ירידתן למצרים, שהרי לא נמנו כאן.

 

 

 

BS”D

Shkolim 3b (3) – 4a

Kislev 29, 5784. December 12, 2023

1- Wrapped up the previous topic with one small observation.

As mentioned some opinions say that based on the ר’ עקיבא איגר and the בשמים ראש, a Kohen (or Levi) should perhaps not be the חזן for מוסף! This is because he is not obligated to Daven מוסף as he had no obligation to give מחצית השקל according to בן בוכרי.

We just learned a few months ago at the end of Sukkah (53a) the story of the great sages and their immense joy during שמחת בית השואבה.

תניא אמר ר’ יהושע בן חנניה כשהיינו שמחים שמחת בית השואבה לא ראינו שינה בעינינו כיצד שעה ראשונה תמיד של שחר משם לתפלה משם לקרבן מוסף משם לתפלת המוספין משם לבית המדרש משם לאכילה ושתיה משם לתפלת המנחה משם לתמיד של בין הערבים מכאן ואילך לשמחת בית השואבה

Reb יהושע בן חנניה was a Levi and apparently did Daven Musaf…..

2- The next Mishna discusses many topics.

כותים גירי אמת או גירי אריות

We spent time discussing the age old מחלוקת about the status of the כותים.

Jews or not Jews?

From the time of the early תנאים (or earlier) until the 2-3 generation of אמוראים there were 2 schools of thought concerning their conversion.

3 – The final straw in this saga came about when the חכמים found a דמות יונה – a figurine of a dove in their Beis Hamikdosh on הר גריזים.

We mentioned the Tosfos in Chulin 6a that the כותים found this עבודה זרה under the tree where יעקב and his children buried it amongst the loot they ransacked from שכם.

וַיִּתְּנוּ אֶל יַעֲקֹב אֵת כָּל אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּיָדָם וְאֶת הַנְּזָמִים אֲשֶׁר בְּאָזְנֵיהֶם וַיִּטְמֹן אֹתָם יַעֲקֹב תַּחַת הָאֵלָה אֲשֶׁר עִם שְׁכֶם. בראשית לה, ד.

 

Upon this discovery the חכמים ‘pronounced them as גויים‘.

4 – We briefly discussed this loaded proclamation of ‘declaring some as not Jewish’.

How is that possible? Is in only לחומרא or לקולא as well? For example, if, after this historic declaration, a כותי is מקדש someone, does she need a Get? A dead כותי is מטמא?

We IY”H will discuss this more but in the meantime here is a חתם סופר. OC 39, 4.

5- We concluded with the age old question as to why there is no מסכת חנוכה.

The common explanation (attributed to the חתם סופר) that רבינו הקדוש the compiler of the משניות was not ‘happy’ with the חשמונאים who, after their victory, declared themselves kings and ruled for over 100 years.

Since שבט ייהודה , was designated to be the only royal שבט family.  רבי, who was from שבט יהודה, had an issue with the ‘kings’ of the חשמונאים.

Some question this reason. It seems a bit selfish and personal and not a cause to the point of not establishing a מסכת חנוכה.

[We mentioned the long story from the end of הוריות where רבי’s father reminds his son that the descendants of the royal family and the נשיאים following them, must be vigilant in maintaining their leadership status].

6 – Other reasons are offered (IY”H will discuss next week) and we concluded with a rather interesting one.

This is from a Sefardic Rov,  Reb Yosef Chaim Ibn Samun in his book  עדות ביהוסף. See here. #15.

One of his suggestions:

Briefly, prior to רבי writing the Mishnayos, other than the תנ”ך, no part of the תורה שבעל פה was allowed to be written.

There was one exception. A scroll that was sort of a calendar with a listing of all the days of Yomim Tovim and days of sorrow and fasting. This scroll was called מגילת תענית.  See here.

Now in this מגילת תענית, the story and the resulting הלכות of Chanukah are right there for all to see.

Thus, there was no need for רבי to write them again!

On the contrary, being that this ancient מגילה was written many generations prior to רבי by the early the תנאים, he showed them respect by not repeating what they had already written.

רבי himself mentions in the מגילת תענית in מסכת תענית chapter 2,8, that one needs to follow all what is written there.

כֹּל הַכָּתוּב בִּמְגִלַּת תַּעֲנִית דְּלֹא לְמִסְפַּד, לְפָנָיו אָסוּר, לְאַחֲרָיו מֻתָּר.

From AlHatorah.org

בעשרין וחמשה ביה חנכת תמניא יומין, די לא למספד בהון.1

[סכוליון:] שכשנכנסו יונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל, וכשגברה יד בית חשמונאי ונצחום, בדקו ולא מצאו אלא פך אחד שהיה מונח בחותמו של כהן גדול שלא נטמא, ולא היה בו להדליק אלא יום אחד. ונעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים. לשנה אחרת קבעום שמונה ימים טובים.

ומה ראו לעשות חנכה שמונה ימים, והלא חנוכה שעשה משה במדבר לא עשה אלא שבעת ימים, שנאמר ומפתח אהל מועד לא תצאו שבעת ימים וגומר, ואומר ויהי המקריב ביום הראשון את קרבנו וגומר, ובשביעי הקריב אפרים?! וכן מצינו בחנוכה שעשה שלמה, שלא עשאה אלא שבעת ימים, שנאמר כי חנכת המזבח עשו שבעת ימים, והחג שבעת ימים. מה ראו לעשות חנכה זו שמנה ימים? אלא: בימי מלכות יון נכנסו בני חשמונאי להיכל, ובנו את המזבח, וסדוהו בסיד. וכל שמונת הימים היו מתקנים בכלי שרת. חנכת בית חשמונאי לדורות. ולמה היא נוהגת לדורות? אלא שעשאוה בצאתם מצרה לרוחה, ואמרו בה הלל והודאה, והדליקו בה נרות בטהרה. לפי שנכנסו יונים בהיכל וטמאו כל הכלים, ולא היה במה להדליק. וכשגברה יד בית חשמונאי הביאו שבעה שפודי ברזל, וחיפום בבעץ, והתחילו להדליק.

ומה ראו לגמר בהם את ההלל? ללמדך שכל תשועה ותשועה שעשה הקדוש ברוך הוא לישראל, הם מקדימין לפניו בהלל ובשבח. וכך הוא אומר בספר עזרא: ויענו כל העם בהלל ובהודות לה׳ כי טוב, כי לעולם חסדו על ישראל. וכל העם הריעו תרועה גדולה בהלל לה׳ על הוסד בית ה׳. ואומר: לה׳ הישועה על עמך ברכתך סלה. להקדוש ברוך הוא לעשות נסים ונפלאות, ולנו להללו ולברכו. שנאמר״ על עמך ברכתך סלה.

מצות נר חנכה נר אחד לכל בית. והמהדרין נר אחד לכל נפש. והמהדרין מן המהדרין מוסיפין נר לכל נפש ונפש לכל לילה. בית שמאי אומרים: יום ראשון מדליק שמנה מכאן ואילך פוחת והולך ובית הלל אומרים: יום ראשון מדליק אחד מכאן ואילך מוסיף והולך. שני זקנים היו בצידן. אחד עשה כדברי בית שמאי ואחד כדברי בית הלל. זה נותן טעם לדבריו וזה נותן טעם לדבריו. זה אומר כפרי החג, וזה אומר מעלין בקדש ואין מורידין.

מצות הדלקתה משתשקע החמה, ועד שתכלה רגל מן השוק. ומצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ. ואם היה דר בעליה, מניחה בחלון הסמוך לרשות הרבים. ואם מתירא מן הגויים, מניחה על פתח ביתו מבפנים, ובשעת הסכנה מניחה על שלחנו ודיו.

7- The Mishna describes the קלבון.

For starters, we discussed the ‘piece of eight’ coin.

To be continued.

A Freilichen Chanukah

 

BS”D

Shkolim 3b (2)

Kislev 22, 5784. December 5th, 2023

1- We continued the topic if כהנים and לויים are obligated in מחצית השקל.

The Mishnah quotes an ancient מחלוקת from the time of יבנה , as to the participation of כהנים in מחצית השקל, between Reb Yochanan Ben Zakai and Ben Buchri. See here.

According to Ben Buchri there was no obligation on them and on the contrary, it’s preferred that they don’t participate. Reb Reb Yochanan Ben Zakai says they are obligated just as all ישראלים.

2- The גמרא has two approaches to explain these two opinions but first suggests a גימטריה to prove that all 12 שבטים including שבט לוי are obligated in מחצית השקל.

שמות ל, יג

זֶה יִתְּנוּ כָּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ עֶשְׂרִים גֵּרָה הַשֶּׁקֶל מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל תְּרוּמָה לַיהוָה.

The numerical value of זה is 12!

We mentioned a few other places the the גמרא use גימטריה as a basis for הלכה. The 30 days of נזיר and the ל”ט מלאכות of Shabbos – Shabbos 70a, see Rashi.  Mishna Nazir 5a 

3- The two approaches, one based on פסוקים the other based on logic:

A -It’s based on the interpretation of the words כָּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים. If it means, as per Reb Yochanan, all those that crossed the ים סוף then that would include כהנים and לויים as well.

If it means, per Ben Buchri, only ‘the ones that were counted’, then the כהנים and לויים who were not counted together (at the first counting of בני ישראל)  with the other שבטים are not included in the מצווה of  מחצית השקל.

B- Ben Buchri says there is an issue with כהנים giving מחצית השקל because it causes the מנחות bought using the money from the מחצית השקל to be in a sense a ‘personal’ מנחת כהן.

Now some of these מנחות are eaten by the כהנים and the problem with that is that the  פסוק says explicitly that a מנחה of a כהן is not to be eaten. וְכָל מִנְחַת כֹּהֵן כָּלִיל תִּהְיֶה לֹא תֵאָכֵל.

So being they are not obligated for this reason, it’s preferable for them not to participate, but if they do, they must ‘give it to the fund and proclaim that they are withdrawing any individual rights to the שקלים’.

4- The next Mishna continues as to who is obligated to give מחצית השקל.

We followed up on what was discussed last week:

• The Reb Akiva Eiger that since women are not obligated to give מחצית השקל they do not need to Daven מוסף.
• His quote from the בשמים ראש. The controversy about this book.
• The Tzemach Tzedek’s take on this and the Rebbe quoting him.

We added this week another interesting point prefaced by the story of a Lubavitcher Rov of great fame who was from the חושבים by the Tzemach Tzedek.

Reb Chaim Yehuda Leib Litvin of Sesnitza author of the שערי דעה. We mentioned the rumors as to why, despite being famous worldwide, ‘disappeared’ from the Lubavitcher map. See here about the new edition of the שערי דעה. 

מכתב בכתב ידו של אדמו”ר המהר”ש לחותנו, ר’ אברהם אבא, עם הוספה בכתב ידו של אדמו”ר הצמח צדק: “פ”ש ידידי חתנו המפולג המפורסם מהו’ חיים ליב שי'”^[1]

In any case, he was an ‘original’ thinker and wrote on many topics such as using the telegraph and telephone for Halachic purposes; can a husband instruct a בית דין to give a גט via a telegraph or telephone.

 

Reb Chaim adds an interesting point to our topic as it relates to the Reb Akiva Eiger above. SD 17.

‘I want to say something original’ he begins. Based on the idea that all that didn’t participate in the מחצית השקל have no obligation to Daven מוסף, it follows that they should not be a חזן for מוסף.

If, as we mentioned in previous Shiurim, only those over 20 years of age are required to give  מחצית השקל then someone under the age of 20 should not be allowed to go to the עמוד for מוסף!

Mentioned that Reb Elchonon Spector uses this logic concerning כהנים Davning Mussaf according to Ben Buchri.

More next week.

א פרייליכן חנוכה