BS”D

Suka 17b-18a

1- Chart of the various opinions discussed in our גמרא. 

2- We spoke about the issue of פורס מפה ומקדש. 

See here , footnote 25, the amazing story of what transpired in 1920 with the Rebbe Rashab. 

 

 

We mentioned that Chasidim say the reason the Rebbe Rayat”z didn’t want his father to be פורס מפה ומקדש  was due to the fact that  the Rebbe Rashab never did it previously. Thus, his request for wine to perform  פורס מפה ומקדש  in 1920 would be a sign that (perhaps)  he would not be around much longer and have another opportunity.  As if he was saying “I need to do it once before I pass away”. 

This explains why the Rebbe Rayatz:

A- Hid the wine. B- Was upset at the gabai that gave the wine to the Rebbe Rashab. C- why he felt very ill when he walked back into the room and saw that his father had already made Kiddush.

3- Regarding when to eat סעודת פורים this year we mentioned the old idiom “when all else fails read the instructions”…..

The Ramo writes that the meal should eaten be in the morning. 695, 2. “כשחל פורים ביוס ששי יעשו הסעודה
בשחרית משוס כבוד שבת

4- Something on Purim. 

בס”ד 

 מגילת אסתר וימי הפורים

מצינו אודות ימי הפורים ומגילת אסתר דבר פלא. וטרם מצאתי מי שהעיר על זה. ואם שגיתי ה׳ הטוב יכפר וכו׳. ועכ״פ מגדר  ‘פורים תורה’ לא יצא. 

We find an amazing idea regarding Purim and Megillas Esther.

ובהקדם- 

א- ידועים דברי הרמ״ז על מ״ש במגילת אסתר שהימים האלו נזכרים ונעשים. שע״י שהימים טובים נזכרים כל שנה כדבעי הם נעשים, כלומר, שכל המשכות רוחנית שאירעו בפעם הראשונה חוזרים ונעשים ונמשכים עוה״פ. ובשיחות הרבי נזכרה ונתבארה נקודה זו במקומות אין ספור.

The saying of the Ramaz is well known, regarding the words in the Megillah “These days are remembered and kept…”. Through keeping the Yom Tov of Purim properly throughout the ages, Purim is Kept.

Meaning: the spiritual revelations which occurred on the first Purim, return and happen and are revealed once again, by performing the Mitzvos of Purim. The Rebbe explains this concept in countless Sichos.  נזכרים and therefore נעשים.

This phenomenon is not only on Purim but on all ימים טובים.

אבל לא נתבאר למה נאמר ונדגש רעיון זה דווקא במגילה אודות חג הפורים. 

Why is this idea brought out specifically in the Megillah regarding Purim?

ב- הובא ונתבאר בדא״ח מ״ש בירושלמי מגילה וברמב״ם סוף הלכות מגילה שהנביאים והכתובים  עשויים להתבטל חוץ ממגילת אסתר וכו׳. 

As it is brought down in Chassidus, the Yerushalmi in Megillah, and the Rambam, that in the future, in the days of Mashiach, all the Naviim and Kesuvim will be abolished, except for Megillas Esthter.

תו״א צ,ד. צד, א. לקו״ש ז, וכ״ו.  

 האם יש טעם פשוט ע״ז? ואיזה הלכה מודיע לנו הרמב”ם

Is there a simple reason for this? And what halacha is the Rambam teaching us?

 ג- וי״ל בדא״פ שמגילת אסתר וימי הפורים שונים משאר ימים טובים בעצם מהותם.

One can say that Megillahs Esther and Purim differ from other Yomim Tovim in it’s essential makeup:

איך? How?

יום השבת הרי מקדשא וקיימת. ויו״ט באה כתוצאה מקידוש בי״ד אפילו כשמקדשים עפ״י הלוח כמ״ש הרמב״ם בהל׳ קדהחו״ש סוף פ׳…. ..ובספר המצוות ……. (איך שיהי׳ הפירוש שם, ואכמ״ל בזה). 

The day of Shabbos is intrinsically holy and Yom Tov comes into being as a result of Beis Din sanctifying that day in the calendar.

 אבל ימי הפורים הוא דבר המתחדש ומתאמת כל שנה,  וכפשוטו.

Purim however is something which is renewed and dependent on each year.

למה?  Why?

מובא בגמ׳ מגילה ז, א,  כמה  הוכחות שמגילת אסתר נכתבה ברוח הקודש. ותמצא אסתר נושאת חן בעיני כל רואה, ויאמר המן בלבו, ועוד. 

In Gemara Megillah, 7a, various proofs from the Megillah are suggested to prove that the Megillah was written divinely inspired.

eg “And Esther found favor in the eyes of whoever saw her” and others. (How can the narrator know what others were thinking, unless it was written with divine inspiration).

 בסופו נאמר:  אמר רב יוסף שממה שנאמר ׳וזכרם לא יסוף מזרעם׳ מוכח שמג״א נכתבה ברוה״ק. שהרי לולי זאת מאיפה ידעו שלעתיד יקראו את המגילה (רש”י)? 

At the end, R Yosef says from the words “and their memory shall never leave from their progeny”. Otherwise, how was it known that future generations, including in 2021, would read the megillah? (So, it was divinely inspired).

 זאת אומרת שקריאת המגילה ע״י בנ״י כל שנה מאמתת למפרע שהמגילה נכתבה ברוח הקודש.

The yearly reading of the Megillah and other Purim Mitzvos retroactively verifies the miracle of Purim and that the Megillah was written with רוח הקודש. 

במילים אחרים: לו יצויר שבנ״י ח״ו יפסיקו לקרות את המגילה הרי יתגלה למפרע שהיא לא נכתבה ברוה״ק וכל הסיפור של אסתר ומרדכי היה נס גדול ואירוע היסטורי בלבד. לא קשור עם נס של כלל ישראל, לא קשור עם יו״ט שנתקדש ע״י הסנהדרין וכו׳.  

in other words, were Jews cha’v to stop reading the Megillah, it would reveal retroactively that the Megillah was not written with Ruach Hakodesh- Divine inspiration, and the entire miraculous story was simply a historic account of a miracle indeed, but not a miracle that turned into a Holiday sanctified by the Sanhedrin etc.

בניגוד לחג הפסח למשל, שגם לולי קיום מצוות החג ח”ו הרי הוא בפועל יום יציאת מצרים. כלומר אירוע ניסי בלתי משתנה.

As opposed to the festival of Pesach for example;  the lack of observing the commandments of the Yom Tov Cha’v, would not negate the fact that the miraculous occurrence happened on that day.

 משא״כ פורים, שלכל מהותו כיו״ט קדוש נדרשת התאמתות חדשה כל שנה. 

As opposed to Purim, whose existence as a Holy festival requires a new adherence per se each and every year.

באופן אחר קצת- כל השנה עד קריאת המגילה בפועל ע״י בנ״י בימי הפורים  טרם נתברר אם פורים הוא יו״ט או לא, כביכול. כל קדושת החג בספק תלוי. 

Until Purim is observed each year, the jury is still out on whether it is a bona-fide Holy Day,  as above.

זה שיש חיוב לקרוא את המגילה הוא מפני שבפועל אנו קוראים את המגילה.  באין כאחד.

 ימי הפורים מתהווים רק ע״י קיום מצוותי’. 

In other words…it is not that we go to Shul to hear the Megillah because it is Purim…rather because we go to Shul and hear the Megillah  – it is Purim! 

 בפורים רק כשהם נזכרים… עי״ז נעשים, ממש!

Only on Purim – because we remember, Purim is.

משא״כ שאר החגים ה׳נזכרים׳ פועלת המשכות רוחניות אבל לא מהווים עצם קדושת החג כשלעצמו. ולכן נאמר ביטוי זה בפורים דווקא. 

ולמחרת פורים שוב נכנסים לתקופה שספק כביכול אם מגילת אסתר נכתבה ברוח הקודש עד שנה הבאה. וככה חוזר חלילה כל שנה ושנה עד ביאת גואל צדק וגם אחרי זה. 

ולכן אי אפשר שמגילת אסתר וקריאתה תתבטל. כי אם היא בטילה לעתיד לבוא, הרי היא מתבטלת גם לעבר.  משא”כ שאר התנ”ך.

 ולכן מביא הרמב”ם מאחז”ל זה כהלכה.

So even when Moshiach will arrive, Megilas Ester will remain. It will need to remain and practiced to continue the ‘yearly verification’.

Lechaim!

 

BS”D

Sukkah 17a

1- The Sugya of דופן עקומה.  ‘The curved wall’. 

In general and ideally, the Kosher סכך should reach and touch the walls of a Sukkah. There should not be any space between them. 

S

However, there is a הלכה למשה מסיני that allows for space to be between the Schach and the walls. 

How much space? That depends. If it is empty space with no סכך, then up to  3 טפחים are allowed. If it is filled with סכך פסול, then it is up to 4 אמות. 

Why is empty space- air – more stringent than schach that is פסול?

We discussed the possible reasoning for these two different measurements. 

Visually, an area where there is no schach ,creates  a gap in a Sukkah,  and is worse than an area that is fully covered but with schach that is פסול.

2- The reasoning of this הלכה למשה מסיני is the דופן עקומה  concept. 

See here.. 

Rashi brings two understandings. 

A-  We view the pasul schach as part of the wall and that the wall is bending at the top, meeting the kosher schach.  A 90 degree wall. 

B-  We view the wall itself as if it is bending underneath the invalid schach and touching the valid schach. The invalid schach is viewed as being outside the Sukkah. 

Rashi rejects this explanation.

Rashi dislikes this second understanding because the Mishnah rules that if there is three tefachim or more of air space between the walls and schach then the sukkah is invalid. According to the second understanding we should have simply been able to rely on דופן עקומה even if it is more than 3 tefachim and view the wall as if it was bending and touching the kosher schach.

3- We discussed the brilliant suggestion of the פרי מגדים (MZ 637, 4) that offers a practical difference between the two explanations above of דופן עקומה. 

If one were to build a Sukkah and use stolen סכך the Sukkah is פסול since we view this schach as non existent.

However if he had Kosher schach, but at the edge of the Sukkah he placed stolen schach! In other words, the last 3 tefachim are stolen. So now this ‘bridge’ is viewed as non existent. 

However, if we view דופן עקומה as bypassing the Schach that is פסול (B above) then it would be valid, since we would consider the stolen סכך  as out of the Sukkah. 

On the other hand, if דופן עקומה views the סכך פסול as part of the wall, then the Sukkah would be פסול since a wall that is גזול is פסול. 

See also Minchas Chinuch 325, 9

אם כן אם הי’ אויר שלשה הן מן הצד והן באמצע דפסול הסוכה אם כן אף בהניח סכך גזול ג’ טפחים הסוכה פסולה הן מן הצד והן באמצע דבלאו הסככא היה הסוכה פסולה דאויר סוכה פסולה בשלשה ובאתה להכשיר ע”י סכך זה הגזול וה”ל מה”ב דהמצוה של סוכה באה ע”י העבירה’ דאי לאו העבירה לא היה לו סוכה כלל. 

בשלמא בשאר סכך פסול דל”ש מה”ב שפיר אינו פוסל פחות מד’ או מן הצד בד”א דכן הוא הלכה. אבל מחמת מה”ב כ”ה דעבירה מסייע להמצוה פסולה אם כן כאן פוסל כמו אויר דה”ל מה”ב כנלע”ד ברור בעזה”י. אך בפחות מג’ טפחים דאינו מועיל כלל להכשר סוכה כי אפילו בלאו הך סככה כשרה דאויר אינו פוסל פחות מג’ כ”ש מה”ב וז”פ.

Courtyard with portico

Breached house

BS”D

Suka 16b (2)

Shvat 20, 5781, February 3, 2021

1- We discussed the story of the putting up partitions on Shabbos. 

The opinion of Rashi that an אהל must have a top. Partitions with no top/cover are never considered an אהל Min Hatorah. The definition of an אהל  is only the top. Thus, placing a blanket atop of  four poles, creating an אהל without walls, is prohibited.  

Tosfos and others disagree. 

Regardless, all tents, even temporary ones, are prohibited מדרבנן. Some say that even putting on a hat with a wide brim like a sombrero may be considered an אהל…..

 

2- Partitions without covers are permitted if they are for temporary use. 

The general rule is that if a מחיצה is needed to be מתיר a situation, then putting up such a partition is prohibited. By placing a מחיצה we are creating a new רשות. 

Examples of cases that are prohibited –  Creating the third wall of a Suka. Or creating a רשות היחיד. 

See Alter Rebbe’s Shulchan Aruch for various examples and other factors. OC 315.  

On the other hand, if a מחיצה is not needed to be מתיר then the rule of building a מחיצה does not apply. 

Examples of cases that are permitted – putting up a partition so the wind will not extinguish the candles. Creating a מחיצה  during a דרשה to separate between men and women. 

A מחיצה for Davening would seem to be prohibited. But see above end of Seif 3. Need to research this. 

3- We discussed the various הלכות of לבוד. 

4- Tosfos writes that when creating a Suka, (which only needs 2 walls and a טפח of a third) one can accomplish it with a single wall of 7  טפחים , a plank of wood of 4 טפחים plus and placing the smaller piece perpendicular to the larger piece, within 3 טפחים. This 90 degree structure would be sufficient for a barebone Suka. 

 5-

5-The term Tosfos uses for this 90 degrees is GAM, which is the third letter of the Greek Alphabet. It is similar to the shape of an inverted Hebrew long כף that creates a 90 degree form. See Rashi Pesachim 8, b. 

This symbol is used in many Mishanayos and in Gemara. 

We discussed this topic at length as one finds in many places the חכמים used Greek letters. 

In our case of GAM, the obvious question is- why not use the Hebrew letter כף? 

Rabeinu Monoach who wrote a commentary on the Rambam writes the following:

רבנו מנוח (הלכות שופר וסוכה ולולב פרק ד’) ז”ל “כתב הרב היו לה שתי דפנות זו בצד זו כמין גאם כלומר גימ”ל יונית שהיא עשויה כדל”ת שלנו. ומה שאמרו רבותינו כמין גאם ולא אמרו כמין דל”ת שלא רצו לתאר לאותיות הקדש שום דבר של חול וזה מהפלגת הגדולים קדושת התורה וכבודה”, עכ”ל.

The Chachamim didn’t want to use the holy Hebrew letter to describe a shape. 

6- See Shkolim 3, 2, where the first three Greek letters were used in the Beis Hamikdosh.

בְּשָׁלשׁ קֻפּוֹת שֶׁל שָׁלשׁ שָׁלשׁ סְאִין תּוֹרְמִין אֶת הַלִּשְׁכָּה, וְכָתוּב בָּהֶן אָל”ף בֵי”ת גִימ”ל. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, יְוָנִית כָּתוּב בָּהֶן אָלפ”א בֵית”א גָמל”א.

In three baskets each of [the capacity of] three סאה they make the appropriation [of shekolim] from the chamber. And on them was inscribed: Aleph, Beth, Gimmel. Rabbi Ishmael says: Greek was inscribed on them, alpha, beta, gama. 

6- The most famous Greek letter/symbol used in Shas etc.  and also the most disputed one, is the term כי which is one of the Greek letters. 

“One anoints Kohanim by applying oil on their heads. How exactly? In the shape of a כי. Now what is a כי?  Like the shape of the Greek letter כף.” Horius 12,a. 

But which letter in the Greek alphabet is like a כף? That’s a huge topic.  The symbols we see in Sha”s vary from place to place. 

Is it # 3 in the shape of Г or an inverted Hebrew long כף. 

Is it # 10 the shape of a K, which is called Kaffa in Greek. 

Is it # 22 the shape of an X, which is called Ki in Greek. 

Is it #14 the shape of  ξ which is called Chi in Greek. Pronounced KSI.

Is it # 16 shaped like a ח which is called Pe and looks like a חי”ת

Is it #22 shaped like a Hebrew ט. That’s what the תוספות יום טוב writes.

See here.

http://primary.swdaf.com/DafDocs/kreitot/kreitot005_Greek_Chai.pdf

  And here. 

https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?style=1&t=6196

See also Likutei Sichos Ki Sisa2, Vol 26. P 238